אחד הדברים שמאמנים צריכים להיות קשובים אליהם הוא "אמונות מגבילות" במתאמן שלהם.
אמונה מגבילה היא מחסום מחשבתי שאין לו ביסוס במציאות, אבל המתאמן מתייחס אליו כאילו היה חוק טבע. המתאמן אינו שואל על המחסום. הוא אינו רואה אותו כלל. אינו יודע שהוא שם, ולכן אינו יכול לפרוץ אותו.
גם לי כמובן היו כאלו (ומטבע ההגדרה של אמונה מגבילה, ייתכן שיש עוד שטרם גיליתי). אחת מאלו שעיכבו אותי במשך שנים הייתה "אני שכיר בן שכיר, לא מבין כלום בעסקים ואין לי מה לחפש שם בחוץ".
באופן פרדוקסלי, בשנים האחרונות אני מאמן הרבה בעלי עסקים קטנים, ושמתי לב שאותן אמונות מגבילות חוזרות ועולות באימונים. הן חוזרות ללא קשר לתחום העיסוק, למין, גיל או אפילו לרמת ההצלחה העסקית. הנה כמה דוגמאות:
- אם אעלה את המחיר אפסיד את הלקוחות
- 'הגדולים' יכולים להרשות לעצמם את זה אבל לעסק קטן כמוני זה לא מעשי
- אין לי אף אחד שאני יכול לסמוך עליו לעשות את העבודה שלי
- אני חייב לבדוק הכל בעצמי
- ללקוחות לא אכפת ממי הם קונים, העיקר שיהיה זול
- אין לי זמן ל… (שיווק, נהלים, מערכות, גיוס, תכנון אסטרטגי) אני חייב לגמור את העבודה הזו ללקוח
- אם לא הייתי חייב(ת) לדאוג למשפחה הייתי יכולה להצליח בעסק
- זה הכל בגלל 'המצב' (נסיבות חיצוניות)
ועוד כהנה וכהנה.
אני תמיד מופתע מחדש מהעוצמה והנחישות שבה מתאמנים קופצים להגן על האמונה המגבילה שלהם ונצמדים אליה שוב ושוב, בלהט כמעט דתי. לשמחתי, ברוב המכריע של המקרים הרציונליות והעובדות מנצחים לבסוף. אבל זה לא קל.
חשבתי להכין רשימה של אמונות מגבילות נפוצות. מה דעתך להשתתף? כל מה שצריך זה ללחוץ על "הוסף תגובה" ולהקליד. קדימה!
שוב – תרצת נפוצה.
לעיתים, כמה מפתיע, הפחד להצליח משתווה לפחד מפני כשלון.
ואם לא ננסה, איך נדע?
דורלי וייצן
1. יש לי פחד גבהים
2. אני לא יכול…
3. כסף נדבק לכסף
4. אשתי לא תסכים…
וכ"ו
פחד. אין ספק שזו מילה שחוזרת כאן הרבה.
ואל תשכח את האמונות המגבילות של מאמנים: אף אחד לא יסכים לשלם למאמן מתחיל כמוני. אם אעז לקרוא את עצמי מאמן בלי 15 תעודות במגרה תבוא משטרת השרלטנים ותאכל אותי. הם כולם יותר מוכשרים מנוסים מקצועיים ממני. אלון גל הרס את התדמית של כל המאמנים. ועוד אחת רק חצי קשורה לעניין – עדיף לשלם לשחקן אחד גדול 50 מליון יורו במקום לטרוח לבנות קבוצה.
דוגמאות מעולם האישי(בריאות,קריירה,איכות חיים)
אני יודעת שאני צריכה לעשות…… אבל הפחד משתק אותי
אני רוצה להתקדם עם זה, אבל אני לא בטוחה שאני מסוגלת לעמוד בזה, אז חבל להתחיל…
זה חשוב לי, ואני רוצה, אבל עדיין לא ברור לי אם זה הכיוון….
בתחום איכות חיים:
"אוכל בריא פחות טעים"
"פעילות גופנית זה דבר משעמם"
"פעילות גופנית היא עונש"
"יותר שינה תעשה לי טוב"
"המיטה חמה ואני עייף מדי"
"לקום בבוקר לספורט זה קשה"
"הברכיים כואבות לי ועדיף שלא אצא להליכה"
"הכל בסדר איתי"
"שברתי את הדיאטה ואני שוב בנקודת ההתחלה"
מעניין. האם כשמישהו אומר שהוא פוחד זה אומר רק שהוא מאמין שהוא פוחד?
ועוד:
איך הסביבה תגיב.
אני רוצה אבל אני לא מצליח להביא את עצמי לכדי פעולה אמיתית וממוקדת.
זה מרגיש לי גדול עלי.
חג שמח!